מיניות מקודשת
המקדש הוא הגוף של האלה הגדולה, והיא פותחת עצמה עבור כל אחת וכל אחד. הכניסה למקדש היא הוגינה והיא פתוחה לרווחה תמיד. אין פחד. ישנה נתינה מוחלטת וכוללת.
באי הקטן מלטה קיימים עד היום מקדשים* שנבנו לכבודה של האלה הגדולה, היולדת והיוצרת הבראשיתית. כל מקדש נבנה בצורה של גוף אישה ענקית, והפתח אליו הוא הוגינה של האלה.
כשישבתי ליד הפתח בתוך אחד המקדשים והסתכלתי החוצה, רוח עזה החלה נושבת דרכו ודרכי ומילאה את המקדש. התחושה של הפתיחות המוחלטת היממה אותי. אני פתוחה אני מכילה אני מקבלת אני מחבקת אני מניקה אני מזינה אני מנחמת אני אוהבת.
נבהלתי. האם גם עלי להיות פתוחה תמיד? פחד מצמית אחז בי. האמא הגדולה דיברה אלי. לא. את אישה, בגוף פיזי, ואת בוחרת את מי את מכניסה אל תוך הגוף שלך ואל תוך הלב ואל תוך החיים שלך. אנשים היקרים לך, חברות וחברים, או גברים לעינוגים הדדיים.
וכשאת בוחרת להכניס מישהו לגוף שלך, או אחרים אל תוך הלב שלך, פיתחי ללא פחד. פיתחי את כל כולך, הכילי הזיני אהבי. זאת הדרך לחיים.
יומיים לאחר מכן הייתי במילנו, מחכה לטיסה שתיקח אותי אל חלקו השני של המסע שלי, הפעם לאפריקה. את אותו לילה ביליתי עם גבר גבוה ויפהפה, עם זין יפהפה גם כן. החוויה שחווינו באותו לילה היתה מענגת מכושפת מופלאה ומפליאה.
הוא היה גבר צעיר שגר בדירת רווקים, גבר שרגיל בעינוגים אקראיים עם נשים, רגיל שקל לו לפתות, רגיל שנשים נמשכות אליו כמו אל צוף... ומה זה אומר עלי? האם אני קלה להשגה? האם אני כמו כל הנשים "הקלות" שלו? הפחדים המוכרים התעוררו בי באחת. אני לא מכירה אותו, אולי הוא יפגע בי? ואם יש לו זין גדול, אולי הוא יכאיב לי? אולי הוא ירצה רק לקחת? ואז עלתה בתוכי החוויה במקדש- אני בחרתי בו. אני רוצה להתענג איתו ומגופו, לא מעניין אותי מה הוא חושב עלי, נעים לי בחברתו, בחנתי את הלב שלו וראיתי שיש בו רק טוב. אני רוצה להתענג איתו, לא, אין מקום לפחד.
ואז פתחתי את עצמי אליו. במקום לחשוש מה הוא רוצה לקחת ממני, רציתי לתת לו. וכשאני נותנת אני מתענגת. המגע היה נעים הקצב היה איטי, התנשקנו ונגענו התפשטנו לאט לאט, והזמנתי אותו לתוכי (קונדום כמובן) המקדש נפתח בפניו. במקום תחושת הכיווץ האוטומטי, הייתי כולי פתוחה ומודעת לכל הטוב שהוא זוכה לו בהגיעו אל ההיכל. בהכנסו אל המקדש של גופי דרך הפתח המקודש. עונג מילא אותי מעצם התחושה והידיעה של השפע שאני מעניקה לו, ועונג מילא אותי ממגע גופו. ואחרי שהתענגנו, אחרי שנשכבנו מלאי סיפוק ונועם ונרדמנו, הוא אחז בי כל הלילה. נאחז בי מתוך צורך, מתוך הזדקקות ואני נתתי. ידעתי שלא רק אותי הוא מחבק אלא שדרכי, הוא זוכה לבלות לילה שלם בזרועות האלה.
בשארית הלילה המכושף נעתי בין שינה לחזיונות במצב של חצי ערות. את המודעות שלי מילאו חזיונות של המקדשים. אבני המקדש הקיפו אותנו ויכולתי להרגיש את המגע שלהן בגב שלי, ברגליים. הן הקיפו אותנו צמוד צמוד. היינו בתוך המקדש. והוא, מתוך שנתו, מחזיק ואוחז ומקרב ומצמיד. ואני מתעוררת ומביטה בו. כל כך יפה. וברגע אחד יכולתי לראות אותו דרך עיניה של האלה, ילד קטן ואבוד, מפחד. וברכה יוצאת בין שפתי. האמא הגדולה מברכת אותו דרכי. מברכת אותו שידע וירגיש תמיד שהוא אהוב ושהוא אף פעם לא לבד. ובבוקר, רגע לפני שאני פוקחת את עיני וחוזרת למודעות הרגילה, חיזיון מופיע. שנינו שכובים ערומים וחבוקים בתוך המקדש, רגלינו לעבר ראש המקדש, ופנינו בפתח היציאה. נולדנו.
כשאנחנו מכניסות גבר אל תוך הגוף שלנו, אנחנו נותנות לו נגיעה באלה. דרכינו הוא יכול לחוות את הקירבה אולי הגדולה ביותר אליה. וכשזה קורה, כשאנחנו פותחות את עצמינו כדי להעניק לגברים את הנגיעה באלה, שנינו חווים עונג.
באלבו היא האלה הצוחקת. אין לה ראש, היא רואה דרך הפטמות שלה ומדברת דרך הוגינה. היא אחת האלות העתיקות והמקודשות ביותר. הוגינה היא הפתח למקום המקודש ביותר בבריאה, הרחם היוצרת חיים. הוגינה היא הפתח למקום העמוק ביותר שבתוכינו. כשגבר נכנס לתוכינו- זה בדיוק מה שקורה, הוא נכנס לתוכינו. אם אנחנו לא באמת רוצות, אם אנחנו כועסות עליו, אם אנחנו מפחדות ממנו או מהמגע שלו, השער נסגר. כלומר, הוגינה לא נפתחת ולא נרטבת. ואם הראש שלנו אומר "נו, בואי נגמור עם זה", אם אנחנו מאמינות שסקס זה משהו שאישה אמורה לעשות כדי לספק גבר, מובטח לנו שזה יהיה מחוספס ולא נעים ואנחנו נתכווץ ונחכה "שיגמור כבר" ונספר גם אנחנו לבנות שלנו שסקס זה דבר שרק הגבר נהנה ממנו ואנחנו סובלות בשקט, על הגב...
וזה יכול להיות אחרת: כשאנחנו פוגשות גבר, ונמשכות אליו, נביט בלב שלו בעזרת עיני הנחשים*, ואם נגלה שיש לו לב טוב, וכל מה שנעשה איתו יניב טוב, נבדוק בתוך הרחם שלנו האם אנחנו באמת רוצות אותו, מתוך הרחם, ולא רק מהוגינה. ואם גילינו שבחרנו בו באמת, לא רק כדי לרצות אותו, לא כדי להרגיש שוות כי הוא רוצה אותנו, או כדי לזכות לקצת חום וחיבוקים, אלא כי אנחנו רוצות להתענג- אז נמצא בתוכינו מקום שרוצה להיטיב עימו, נהיה מעניקות מענגות ומתענגות, ולא יהיה עוד מקום לפחד.
ואם אנחנו מתענגות עם הגבר שלנו, איתו אנחנו נמצאות במערכת יחסים של אהבה ואינטימיות, נשאל גם אז- האם אני פותחת את עצמי אליו באמת? האם אני רוצה להתענג איתו או עושה את זה רק כדי לספק אותו? האם כעסתי עליו היום וגופי סגור בפניו? אם נתענג איתו רק כשאנחנו רוצות באמת, נזכור שהגוף שלנו הוא מקדש שאנחנו פותחות בפניו, כי בחרנו בכך, לילה של עינוגים מובטח עבורינו, והחיבוק של האלה הגדולה יעטוף אותנו.
* קראו כאן על הדרך הנשית ששגשגה במקדשים במלטה לפני אלפי שנים.
* עיני הנחשים- בספר "אי האלה הגדולה" המביא אלינו את הידע המקודש של כוהנות האלה הגדולה במקדשים במלטה, נלמדת שיטה כיצד להסתכל עמוק אל תוך לבבות גברים ונשים ולראות האם פועם שם לב טוב.
*אם ברצונך להפוך את המיניות בחייך לחגיגה, צרי קשר.
|
.jpg)
